למה אני ממליץ לצלם בשקיעה או בזריחה ולא בצהריים?

אור הוא מה שמחייה את התמונה. זמן היום משחק תפקיד מרכזי איך התמונה נראית. השקיעה והזריחה הם הרגעים האידיאליים לצילום

.רכות, חום ושעת הזהב

כשהשמש קרובה לאופק, האור שלה הופך לרך וחמים, ממלא את התמונות בגוונים זהובים וזוהרים. זה מעניק לחות ולעיתים קרובות חמימות לעור ולסביבה, דבר שקשה להשיג בצהריים. אור כזה יוצר אווירה מיוחדת וחיים

.שעת בין הערביים — קסם אחרי השקיעה

לאחר השקיעה מגיעים בין הערביים, כשהשמיים ממשיכים לשנות את צבעיהם, ויוצרים אור קר ורך שמתאים במיוחד לצילומי פורטרטים. בזמן הזה כמעט כל הצללים נעלמים, ואפילו עור לא תמיד מושלם הופך לרך ואחיד. אור כזה לא מדגיש קמטים ומייצר תמונות הרמוניות ועדינות. חשוב לזכור שזמן זה נמשך רק 10 דקות, ויש להספיק להוציא תמונות פורטרט בזמן הזה

.פחות קונטרסטים

בצהריים, השמש גבוהה ויוצרת צללים חדים. השקיעה והזריחה מספקות אור רך שמדגיש את הפרטים, תוך הימנעות מקונטרסטים חדים.

צבעים שאין לחזור עליהם

השקיעה והזריחה צובעות את השמיים בגוונים ורודים, כתומים וזהובים, אשר אין אפשרות לשחזרם בזמנים אחרים במהלך היום.

למה להימנע מצלום בצהריים?

כאשר השמש נמצאת בנקודת השיא שלה, האור הופך לחד וקשוח. הפנים מתחילות להתכווץ, ההבעות מאבדות את טבעיותן, והצללים החזקים מדגישים כל קמט וקו, כמו צללים מתחת לעיניים, נקבוביות וקמטים. אור זה חסר רוך והרמוניה ומשאיר את התמונות מתוחות. לאור כזה מתאימים יותר צילומים סילואטיים ודינמיים, שבהם הפנים אינן המרכז. אם הצילום אכן מתרחש בצהריים, מומלץ לחבוש משקפי שמש כדי להוריד את האפקט של עיניים מצומצמות ולהגן על העיניים מהאור החזק.

ההשקיעה והזריחה גורמות לאור להיות רך, מדגישות את היופי הטבעי של הפנים. התמונות הופכות לרכות והרמוניות.